<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ח</h1>
<h2>דף יט.</h2>
בגמרא אין מפליגין בספינה כלומר מפרישין מן היבשה לים פחות משלשה ימים קודם לשבת ודוקא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר ופוסק עם הגוי בשבת לשבות ואף על פי שאינו שובת אחר כך. וכתב רי"ף יש מי שאומר כי זה מיירי בספינה קטנה שהיא גוששת [ו]אין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומי' נגעו בה אבל למעלה מעשרה לא גזרו, ומשום הכי נהגו להפליג בים הגדול. והאי טעמא פריכא הוא, אלא הטעם משום ביטול עונג שבת וכל שלשה ימים יש לו שנוי וסת מנענוע הספינה, ולדבר מצוה פטור דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ולפיכך פטו' מעונג שבת. והרמב"ן כתב שהטעם מפני שנראה כמי שמתנה עם הגוי לחלל שבת דהא ממטו לה לספינה וקושרין (עמה) [כמה] קשרי' בפרישת הקלע, ודוקא כשהספינה לא היתה מהלכ' לולא ישראל, ובד' ובה' מותר דגוי במלאכתו הוא עוסק ואינו נראה כשלוחו של ישראל דקבלנות הוא עושה, ולפיכך בזמן הזה כשמפליגין בספינ' גדולה שרובה גוים ובלא ישראל היתה הולכת, מותר להפליג בע"ש, ואפי' בשבת להפליג בים הגדול שהוא למעלה מי', והיא בעיא ולא איפשיטא אם יש תחומים למעלה מי', ואזלינן לקולא כמו שכתוב ע"כ. והרשב"א כתב בתשובת שאלה דבשבת אסור להפליג אפילו שרובה גוים, דבעינן אם יש תחומים למעלה מי' ואין לנו להוציאו מחזקת ביתו מן הספק, אבל לצאת מן הים בשבת מותר דהא מספקא ליה אם קונה שביתה למעלה מי' ואזלינן לקולא. ודוקא כשהיא למעלה מעשרה כל השבת, אבל כל שהיה בתוך עשר' בשב' קנה שביתה. וכל שיצא יותר מאלפים אמה חוץ למקום שביתתו אפילו יצא למעלה מעשרה כשיגיע לעשרה אין לו אלא ד' אמות. וספינות המהלכות בנהר והן גוששות אסור לילך בהן בשבת יותר מאלפים אמה ואפילו כלה גוים ואפילו נכנס ד' ימים קודם השבת. ואם מהלכת בשבילו אסור ליכנס בה בשבת ואפילו להלך תוך תחום כגון לעבור נהר ואפילו למעלה מי' כדאמ' בשבת אבל אם הולכת הספינה בלא הוא מותר הוא ליכנס בה בשבת ולעבור הנהר תוך התחום ע"כ מיסוד הרשב"א. ואם יש תחומי' למעלה מי' אם לאו כלומר אי אזלינן לקולא באותה בעיא או לחומרא כתבתיו למעלה בדין אם יש תחומין למעלה מי'.
<h2>דף לד.</h2>
אמרו לו שני בני אדם צא וערב לנו ועשה כן השליח, לאחד ערב בעבורו מבעוד יום ונאכל עירובו בין השמשות ולאחד ערב בעבורו בין השמשות ונאכל ערובו משחשכה שניהם קנו ערוב כי בין השמשות ספק יום ספק לילה ולמי שנאכל ערובו בין השמשות נאמר לילה היה וכבר קנה ערובו קודם שנאכל ולמי שערב בין השמשות נאמ' יום היה עדין וקנה לו ערובו כך פשוט בערובין ובשבת. ופרש"י וזה מיירי בערובי תחומין דמתירין ספק חשכה אבל בערובי חצרות אמרינן ספק חשכה ואינו ערוב לשום אחד מהם. ורבי חננאל פי' בהפך כי זה מיירי בערובי חצרות אבל בערובי תחומין אמרי' ספק חשכה ולא קנה לשום אחד מהם דלא אמרינן ספק ערוב כשר אלא דוקא כשהוא ספק אם נאכל או נשרף מבעוד יום או משחשכה דמוקמינן ליה אחזקתיה אבל אם ספק מעקרו לא אבל בערובי חצרות אקילו אפילו ספק מעקרו. ומ"ש בגמרא ערב לנו מיירי שגבו ערובם כל בני החצר חוץ שלו ואמר בא וערב לנו עם שאר בני החצר. וכת' הר' יונה ודוק' ערב מבעוד יום ונאכל ערובו בין השמשות או ערב עליו בין השמשו' ונאכל משתחשך אבל ערב עליו בין השמשות ונאכל ערובו בין השמשות לא הוי ערוב.
<h2>דף סט:</h2>
המהלך במדבר ושכח אי זה יום שבת מונה ששה ימים מהיום שידע ששכחו ועוש' שביעי שבת ובכל יום ויום אסור לעשות מלאכ' אלא כדי פרנסתו של כל יום ויו' ואפילו ביום שביעי שלו מותר כדי פרנסתו של אותו יום, ובשביעי שלו אין הפרש בינו ובין שאר ימים זולתי בקדוש והבדלה שעוש' בו לזכרון כדי שלא ישכח תורת שבת ממנו שיהא לו יום חלוק משאר ימים. ואם היה מכיר מנין יום שיצא בו כגון ששכח אי זה יום שבת אבל יודע שהיום יום שלישי ליציאתו או יום ד' ליציאתו, בענין כזה מותר לעשות מלאכה ביום ח' ליציאתו שא"א להיות יום שבת שמאחר שלא היה יוצא ביום שבת מביתו לדרך אי אפשר להיות שיום ח' ליציאתו יהיה שבת, אבל יום ט' ליציאתו אסור שאף על פי שאין דרך לצא' לדרך בע"ש לא נתיר שני ימים, יום ח' משום שבת שלא יצא בו, ויום תשיעי משום ע"ש שבודאי כמו כן לא יצא בו, דלפעמים דרך מקרה אדם יוצא לדרך בערב שבת כך פשוט בשבת. וכתבו התו' שאף על פי שמפריש היום השביעי משאר ימים בקדוש והבדלה לזכרון כמו שכתבתי, מותר להלך בו. ויש מי שאוסר וראשון נרא' עקר.
<h2>דף ק:</h2>
הזורק בתוך הים ד' אמות פטור אבל אסור. וכן הזורק מן הים ליבש' וכן מן היבשה לים [ומן הים לספינה] או בהפך וכן מן הספינה לחברתה בכלן אינן אסורות אלא מדרבנן. והרוצה לדלות מים בהתר מן הים לספינה מוציא (כף) [דף] מן הספינה חוצה לה רחב ד' ועושה בה נקב ולמטה סביב הנקב עושה מחיצו' גבוהות י' וממלא דרך אותו מקו' ורואין המחיצות כאלו מגיעות למים דמחיצה תלויה מותרת במים כמו שכתבתי בחי"ז כך פשוט בשבת.
ושופכין של ספינה מותר לשפכן על דפני הספינ' ואפילו שיורדין מכחו לים דכחו בכרמלית לא גזרו וכן כתבו בתוספות וכן כתב הרא"ש.
<h2>דף קא:</h2>
ספינות קשורו' זו בזו מטלטלין מזו לזו על ידי ערוב, ואם אינן קשורות לא. ואם היו קשורו' וערבו ונפסקו בשבת נאסרו, ואם חזרו ונתקשרו בין בשוגג בין במזי' בין באונס בין בטעות חזרו להתרן הראשון. רש"י כת' דבמזי' אם חזרו ונתקשרו [לא] חזרו להתרן הראשון אבל בעלי התו' כתבו דאפי' במזיד וכן הסכימו רוב המפרשים. ומה שאמרנו דאם אינן קשורות דאין מטלטלין מזו לזו אפילו מוקפות וכן פשוט שם, פירוש ואפילו מאדם אחד שתיהן, לפי שעשויו' להתרחק זה מזה ואויר כרמלית מפסיק ביניהם.
<h2>דף קנה.</h2>
אסור להשתמש באילן ואפילו בצדדין אבל בצדדי צדדין מותר כך פשוט בשבת ובכמה דוכתי ואין עולין באילן וכמו שכתבתי נתיב רביעי [ח"א] בענין יום טוב וכתבתיו למעלה בחלק י"ד בדין אסורים משום שבות.
